הוצאת ספרים
'מאבני המקום'
ספרי הרב קוק זצ"ל הוצאת הספרים 'מאבני המקום'
ספרי הרב קוק מבססים וממשיכים את משנתו הרעיונית של הרב צבי יהודה קוק במציאות של חיים לאומיים ברי קיימא, מדינה ושלטון יהודי, על כל קשייהם והמורכבויות הכרוכות בהם.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, הינו בנו וממשיך דרכו של אביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל רועה דור התחיה.
הרב צבי יהודה נולד בחג הפסח תרנ"א בעיירה זיימל שבליטא, שם כיהן אביו הגדול כרב. לאורך שנות כהונתו ופעולותיו של אביו הרב קוק בארץ ישראל ובגולה, ליווה אותו בנו הרב צבי יהודה ולמד ממנו תורה והדרכה ציבורית. הרב צבי יהודה למד תקופה קצרה בישיבת תורת חיים, אך את רוב תורתו רכש בלימוד עצמי, עם מלמדים אחדים, ובעיקר עם אביו הגדול. בשנות מלחמת העולם הראשונה נאלצו האב והבן לשהות בשוויץ וכפי שהגדיר הרצי"ה, באותו הזמן הוא זכה ללמוד עם אביו את 'כל התורה כולה'.
פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה
פעילותו הציבורית של הרב צבי יהודה החלה כבר משחר ימיו, כאשר היה מופקד על מימוש רעיונותיו של אביו הגדול, והיה המוציא והמביא את תורתו אל עולם המעשה. הוצאת כתבי אביו היתה תחת אחריותו כעורך ראשי שלהם, גם בחיי אביו בספרי אורות, אורות התשובה ובעשרות מאמרים שפורסמו בעיתונות, ובמיוחד לאחר מותו בעריכת שאר ספרי אביו והוצאתם לאור, בין ספריו בהלכה ושו"ת, ובין ספרי המחשבה והאמונה. הרב צבי יהודה היה יד ימינו של אביו וליווה את כל המפעלים של אביו, כהקמת ישיבה מרכזית עולמית, הקמת הרבנות הראשית לישראל, והקמת תנועת דגל ירושלים ששאפה לתחית האומה מתוך קדשיה.
לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ בשנת תשי"ב מונה הרב צבי יהודה לראש ישיבת מרכז הרב. באותם השנים היתה הישיבה קטנה וחסרת השפעה ציבורית. לאחר כמה שנים התחילה הישיבה לגדול תחת ראשותו של הרב צבי יהודה, עד שנהיתה לישיבת הדגל של הציבור הציוני דתי והעמידה תלמידים הרבה שהיו לרבני ערים וישובים, ראשי ישיבות ודיינים, לצד אנשי עשייה בכל התחומים. מעגלים אלו הולכים וגדלים גם היום כשתלמידיו ותלמידי תלמידיו מעמידים תלמידי חכמים לאור דמותו ומרחיבים את השפעתו של הרב צבי יהודה.
גם תנופת ההתישבות במרחבי יהודה ושומרון נעשתה בכח תורתו ודמותו של הרב צבי יהודה, מכוחו ותחת הנהגתו והובלתו. שלב משמעותי זה בגאולת ישראל נעשה בכוח השפעתו הישירה של הרב צבי יהודה.
תורת הרב צבי יהודה
הרב צבי יהודה חינך את תלמידיו לאור תורת אביו הגדול הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא השקיע את עיקר שנותיו בעריכת והוצאת כתבי אביו לאור, וגם בשנים בהם שימש כראש ישיבה, היה רואה את עצמו כצינור נאמן לאביו הדולה ומשקה מתורתו לתלמידיו.
הרב קוק היה הרואה הגדול, בחזונו הוא צפה בגאולה המתרקמת וגדלה בנשמת עם ישראל, חזה את מהלכיה והאירם בהסתכלות פנימית ועליונה. הרב קוק נפטר לפני מלחמת העולם השניה, ולא זכה לראות את בעיניו את קום המדינה – צמיחת הגאולה שלה קיווה. בנו, הרב צבי יהודה הוא שזכה לראות בשוב ד' את שיבת ציון. משכך היה הרב צבי יהודה למממש ומגשים את תורת אביו, בהתייחסותו ופעולותיו הוא יישם את מחשבותיו של אביו.
בנוסף לכך, היה הרב צבי יהודה למנהיג ציבורי שבנה וביסס השקפת עולם של מגזר שלם. עיסוקו בתחום זה היה חינוכי בעיקרו, בו הוא הראה לתלמידיו הרבים כיצד המציאות הניצבת מול עיניהם היא התגשמותם של נבואות הנביאים וחזון הדורות.
ספרי הרב צבי יהודה
בשל עיסוקו רב השנים בתורת אביו, וההתמסרות המוחלטת שלו אליה, מיעט הרב צבי יהודה לכתוב את משנתו ולהוציא את דברי תורתו שלו לאור. ניתן לראות את ביטולו לאביו, ואת גדלותו התורנית בהערותיו לספריו ההלכתיים של אביו, שם הוא מפנה את כוחותיו ההלכתיים לעריכת כתבי אביו בלבד.
למרות זאת ישנם שני ספרים אותם טרח הרב צבי יהודה לכתוב: 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל'. בשני ספרים אלו מציג הרב צבי יהודה את משנתו שלו, משנה המהווה המשך ישיר ופיתוח של תורת אביו,
הספר 'אור לנתיבתי' הוא ספר ההגות המחשבתית המעמיקה של הרב צבי יהודה, והספר 'לנתיבות ישראל' הוא אסופת מאמריו.
מלבד ספרי יסוד אלו של הרב צבי יהודה שכתב בעצמו, יצאו לאור ספרים המהווים סיכומים או שכתובים של שיעוריו, כגון מתוך התורה הגואלת או שיחות הרב צבי יהודה. ספרים אלו מעבירים את רוח השיעורים שהיה מעביר, אך הם משולים ל'תורה שבעל פה' של הרב צבי יהודה, לעומת ספרי 'אור לנתיבתי' ו'לנתיבות ישראל' שהם כתורה שבכתב שלו, בה היה מדקדק בכל מילה ומרכז משמעויות וכוונות אל המילה הכתובה.